#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עצי סוכה אסורים בהנאה?	"איתא בגמ&#x27; (סוכה ט&#x27; ע&quot;א) דעצי סוכה אסורים כל שבעה, לפי תוס&#x27; היינו דוקא בעודה קיימת אבל לאחר נפילה רק אסור מדרבנן משום מוקצה [ולפי היש&quot;ש בביצה אפי&#x27; לאחר נפילה אסור מדאורייתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)], ולפי ר&quot;ת כשיעור הכשר סוכה אסור מדאורייתא אבל יותר מזה רק אסור מדרבנן (ב&quot;י)"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נפק&quot;מ אם העצים אסורים מדאורייתא משום הפסוק או מדרבנן משום מוקצה?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) כמה נפק&quot;מ, א&#x27; אי חיישינן אם קטן או גוי נוטלן, ב&#x27; אי מהני תנאי, ג&#x27; אם יש מקום להקל במקום חולה שאין בו סכנה או כבוד הבריות או בטלטול מן הצד"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הדפנות אסורות?	"הרא&quot;ש ס&quot;ל דדוקא הסכך אסור ולא הדפנות [והקשה הרא&quot;ם מלשון ר&quot;ת דשתי דפנות ושלישית אפי&#x27; טפח אסורים, ודחה הב&quot;י דר&quot;ל כשיעור סוכה קטנה של שתי דפנות וטפח ולעולם רק הסכך אסור], אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאפי&#x27; הדפנות אסורות [וביאר הרא&quot;ם דכיון דדפנות צריכי לה לסוכה דאי לאו דפנות לא קיימא סככה הוי כאילו בטלינהו לגבי הסכך ואסירי כמו הסמוך לסכך, וכעין זה ביאר הר&quot;ן דדפנות צריכי להכשר סוכה (ב&quot;י), ולפי הב&quot;י וט&quot;ז הוא דין דרבנן, ולפי הב&quot;ח ועוד אחרונים אסורים מדאורייתא (ביה&quot;ל ד&quot;ה בין)], והמחבר פסק כהר&quot;ן דס&quot;ל דאם עשה כשיעור ואח&quot;כ הוסיף עוד דופן לא מיתסרא אבל אם עשה מתחילה ד&#x27; מחיצות סתם כולם אסורות [וביאר חדושי אנשי שם דהר&quot;ן ס&quot;ל כר&quot;ת וארבעתן אסור היינו מה שיותר משיעור סוכה אסור מדרבנן, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) ביאר ע&quot;פ הגמ&#x27; שבת (קל&quot;ג ע&quot;ב) דכל זמן שלא פירש חוזרין אפי&#x27; על ציצין שאינן מעכבין את המילה, וה&quot;נ כל זמן שעוסק בבנין הסוכה כל ד&#x27; מחיצות אסורין מדאורייתא [ולא ניחא בסברת ר&quot;ת דמאן מפיס איזה דופן בכלל העיקר שיעור סוכה], ועוד ביאר הביה&quot;ל דר&quot;ת ס&quot;ל דאם בנה כשיעור ואח&quot;כ הוסיף עוד דופן אסורה מדרבנן אבל הר&quot;ן ס&quot;ל דאותה הוספה אינה אסורה כלל, ובזה ס&quot;ל המחבר כהר&quot;ן], וזהו דוקא כשהוסיף על הדפנות אבל כשהוא מוסיף על הסכך אפי&#x27; לאחר שיעור הכשר הרי הקדישן לסכך ואסור (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא ישב בה?	"כל זה מיירי כשישב בה אבל אם לא ישב בה פעם [אע&quot;פ שהזמינה או עשאה לשם חג (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)] אינה אסורה דקיי&quot;ל הזמנה לאו מילתא היא (רמ&quot;א) [ואע&quot;פ שהזמנה לגוף קדושה מילתא היא היינו בתשמישי קדושה אבל תשמישי מצוה קילא טפי (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)], אמנם כתב המור וקציעה דעדיין אסורה ביו&quot;ט משום מוקצה דסתירת אהל (ביה&quot;ל ד&quot;ה לא)"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בנה סוכה אחרת בחוה&quot;מ, מה הדין לגבי סוכה 1) ראשונה 2) שניה?	"1) הראשונה עדיין אסורה בהנאה (ב&quot;י בשם ארחות חיים, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והשע&quot;ת (ס&quot;ק א.) הביא ראיה מז&#x27; אתרוגים דדוקא בהפריש מעיקרא הוי כהתנה אבל מן הסתם כולם אסורות 2) כתב המור וקציעה דליכא מגו דאיתקצאי מבין השמשות עליו ואינה אסורה אלא בשעה שיושב בה, ובאמת זהו אפי&#x27; בסוכה הבנויה מערב יו&quot;ט אלא שלא ישב בה כל בין השמשות (ביה&quot;ל ד&quot;ה דהזמנה), אבל אחר שהגיע לבין השמשות לאחר שישב בה יהא אסור לשאר ימי הסוכות [ותמה ר&quot;י באק דלא שייך מגו דאתקצאי אלא בשבת ויו&quot;ט לגבי איסור טלטול ולא בימי החול לגבי איסור מחמת מצוה, וכן מצינו סברא זו ברע&quot;א לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ה)]"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכמה ימים אסורה?	"בא&quot;י אסורה עד שמיני עצרת [ודוקא במוקצה מחמת מצוה או איסור, אבל בסתם מוקצה כביצה שנולד ביו&quot;ט אינו אסור ביו&quot;ט שני (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)], בחו&quot;ל אסורה גם בשמחת תורה, ואם בערב שבת אסורה גם בשבת דהוי כמכין מיו&quot;ט לשבת [דנעשית היתר ביו&quot;ט] (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה העשויה לשם צל ולא לשם חג?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם רבינו ירוחם אפי&#x27; אם לא חידש בה דבר חל עליו האיסור [ובלבד שישב בה דהזמנה לאו מילתא היא], אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא הרשב&quot;א בעבודת הקודש דמשמע דלא חל עליו איסור אלא אם סיככה לשם חג [ובשעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דבאמת יש סתירה במשמעות הרשב&quot;א, ומסיים וצ&quot;ע], אמנם המ&quot;ב בסמוך (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא המג&quot;א וביאר דהמג&quot;א מיירי כשהזמינו בתחילה לשם חג או בשעה שישב בה חישב לישב בה כל ימי החג [דהרי בעלמא קיי&quot;ל צר ביה ולא אזמניה לאו מילתא היא (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), ומהני אזמניה בשעה שצר ביה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)] {ולפי&quot;ז ליכא מח&#x27; בין המג&quot;א והרשב&quot;א, וצ&quot;ב קצת}"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה שבנויה משנה לשנה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דבטלה קדושתה משנה שעברה ואינה אסורה אלא אם ישב בה בשנה זו, אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דא&quot;צ לישב בה בשנה זו [והביא מברכי יוסף דמחמיר אפי&#x27; בכל השנה, אבל בזה כתב השע&quot;ת דיש להקל דהוי כאילו התנו שתחזור להיתרא לאחר החג אבל עדיין ס&quot;ל דא&quot;צ מעשה חדש לאסור בשנה הבאה], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דטוב להחמיר לאסור בשנה הבאה אפי&#x27; בלא מעשה"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל הנאות אסורים?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דדוקא הנאה המבטלה מקדושתה אסורה [כגון קיסם לחצוץ בו שיניו (רמ&quot;א)] אבל מותר לסמוך עליה או להניח עליה שום דבר (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ומכאן הוכיחו כמה אחרונים (מנחת פתים, קה&quot;י סוכה סי&#x27; ז&#x27;, ועוד) דמותר לישב בסוכה אפי&#x27; כשאינו מקיים בה מצוה [דלא כעונג יו&quot;ט (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ט) דהביא ראיה מאיסור להריח הדס דאסור לישב בסוכה בשעת ירידת גשמים] [ואע&quot;פ שמצינו לעיל (סי&#x27; כ&quot;א) לגבי ציצית ולקמן (סי&#x27; תרע&quot;ג) בנרות חנוכה דאסור ליהנות ממצוה אפי&#x27; אם אינו מבטלו, תי&#x27; רשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ב הע&#x27; נ&quot;ה) בציצית אסור משום ביזוי מצוה, ונרות חנוכה אסורים כדי שיהא ניכר שהודלק למצותו]"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לעשות תנאי 1) בעצי סוכה 2) לאחר שנפלו 3) בנויה סוכה?	"1) כתב רש&quot;י דלא מהני תנאי בעצי סוכה מפני איסור סתירת אהל [וכתב המג&quot;א (ריש סימן) לפי&quot;ז בסוכה רעועה דליכא איסור סותר לפי הרז&quot;ה מהני התנאי, אבל כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) דהרבה ראשונים חולקים על הרז&quot;ה וס&quot;ל דיש איסור סתירה אפי&#x27; בסוכה רעועה, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקי&quot;ח סעי&#x27; ח], והר&quot;ן ס&quot;ל דעצי סוכה אסורים מדאורייתא ולא מהני בהם שום תנאי [ולאו משום איסור סתירת אהל] (מג&quot;א ריש סימן), ונקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) כהר&quot;ן 2) בשבעה ימים לא מהני אפי&#x27; לאחר שנפלו, אבל ביום שמיני דאיסורה רק משום מוקצה מהני תנאי לאחר שנפלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) 3) כן, ולפי הר&quot;ן לא מהני אלא ליום שמיני "	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעצים הסמוכים לסוכה?	"אינם אסורים כלל, ואם סמך העצים אצל הסכך כדי לעבותה נאסרו אבל מהני בהו תנאי כמו נויה סוכה (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ועי&#x27; לעיל סי&#x27; תקי&quot;ח סעי&#x27; ח&#x27;"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה הסכך עבה עד שאין גשמים יורדים לתוכה?	"אע&quot;פ שפסול לפי ר&quot;ת מ&quot;מ כל הסכך אסור בהנאה עכ&quot;פ מדרבנן [וגם קשה לשער איזה סכך שייך להסוכה], אבל מותר לומר לעכו&quot;ם ליטול מקצתה שלא תהיה מעובה כ&quot;כ דהוי שבות דשבות במקום מצוה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) {וצ&quot;ב דהפמ&quot;ג (סי&#x27; שט&quot;ו) חושש דסכך לימי החג הוי אהל קבוע דאורייתא, וי&quot;ל דהכא שאני דהסכך אינו ראוי להיות עבה כ&quot;כ וא&quot;כ הוי כעומד ליטול דמי ואינו נעשה כחלק מהאהל}"	סימן תרלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נויי סוכה אסורים?	"הם אסורים בהנאה כל שמונה [משום ביזוי מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)] אפי&#x27; אחר שנפלו [דמגו דאיתקצאי בין השמשות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)], ובשבת ויו&quot;ט אסורים אף בטלטול מפני שאינן ראויין לשום דבר [בין כשתלויין בכותל בין כשנפלו (ביה&quot;ל ד&quot;ה דמוקצים)] [ומבואר בשבת (מ&quot;ה ע&quot;א) דאפי&#x27; ר&quot;ש מודה למוקצה מחמת מצוה, ודלא כב&quot;י (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)] אבל בחוה&quot;מ מותר להחזירם לסוכה (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נפלו הנוי סוכה על שלחנו ביו&quot;ט ושבת?	"ביו&quot;ט אם א&quot;א לאכול אמרינן לעיל (סי&#x27; תק&quot;ז) דמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש אבל כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) דעדיף טפי לעשות טלטל מן הצד, ואם נפלו קסמי הסכך יש מקום להקל מפני גרף של רעי וזה מותר אפי&#x27; בשבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה וביו&quot;ט)]"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לתלות נויי סוכה?	"כתב השל&quot;ה דראוי ליפות הסוכה בקרמין וסדינין ולתלות בה פירות חשובין [משמע דיש ענין לעשות נוי סוכה אפי&#x27; מדברים שאין דרכו לתלות בבית (קובץ הלכות פי&quot;ב הע&#x27; כ&quot;ג)], ומ&quot;מ אם יודע שהילדים יאכלו מהם מוטב שלא לתלותם אלא במקום שלא יוכלו להגיע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מציע להתנות תחילה {אבל המ&quot;ב לא הביא זה, ואפשר מפני שחושש לכתחילה למנהג המהרי&quot;ל ורמ&quot;א שלא להתנות בנויי התלוי בסכך, ויותר נראה דהא&quot;ר כבר השיג על המג&quot;א איך מהני להתנות הרי הספר חסידים חושש שהילדים ינתקו החוטין ויעבור על איסור שבת, אמנם נהי דזהו פשט במ&quot;ב אבל עדיין צ&quot;ע דמהו החילול שבת אם מנתקין החוטין, הרי ליכא איסור סתירה וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) וגם לא שייך קורע בחוטין וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שי&quot;ד), וכן הקשה מ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; ל&quot;ב), ודחה ר&quot;י באק דחיישינן שיתירו הקשר של החוטין}"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תלאן הנוי באמצע סוכות?	מתחיל איסורו מבין השמשות הבאה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור)	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלות פירות שביעית וערלה בתוך סוכתו?	"כן, פירות שביעית חוזרין להיתרן אחר סוכות, ופירות ערלה לא מקרי הנאה (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ט - כ&#x27;)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנוי סוכה 1) תחת דופן עקומה 2) שבולט חוץ לסוכה 3) שאינו מחובר להסוכה?	"1) הפנ&quot;י (י&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דיש עליה דין נוי סוכה, ורשז&quot;א (הליכות שלמה) תמה עליו דאינו מגוף המצוה, והכריע הקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; ט&quot;ו) דהוי נוי סוכה אם דופן זו מעכב הכשר הסוכה, וכן מצינו בבכורי יעקב (סי&#x27; תרל&quot;ט ס&quot;ק י&#x27;) לגבי דבר בזוי דמותר תחת הדופן עקומה אם אינו מעכב הכשר הסוכה 2) ר&#x27; משה זצוק&quot;ל ס&quot;ל דאפי&#x27; חלק הבולט נחשב כנוי סוכה (רבבות אפרים ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;ע אות כ&quot;ב), אבל אם הנוי תלוי לגמרי בדופן הסוכה מבחוץ אינו נוי סוכה (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; ט&quot;ז) 3) אינו נוי סוכה (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בקרקע הסוכה 2) במסמרים שמחברים הנוי סוכה?	"1) דנו הפוסקים בזה, האבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; תנ&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו) והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;א) מחמירים, והקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) וריש&quot;א (הערות) מקילין 2) אינן נוי סוכה ולא הוקצו למצותן (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ד)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם התנה על הנויי סוכה 1) איני בודל מהן כל בין השמשות של ח&#x27; ימים 2) איני בודל מהן בין השמשות של ערב יו&quot;ט ראשון 3) איני בודל מהן בין השמשות 4) שאני מתנה עליהם לאוכלם כשיפלו 5) שאני מתנה עליהם לאוכלם אימתי שארצה?"	"1) בודאי מהני לכו&quot;ע 2) לרש&quot;י אף זה מהני, אבל לפי הרמב&quot;ן לא מהני דחל בבין השמשות הבאה, וכן פסק המחבר דלא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א) 3) אפשר דמהני אפי&#x27; להרמב&quot;ן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), אבל ממג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם היש&quot;ש מבואר דהבין דאף בזה לא מהני לפי הרמב&quot;ן, ועל זה כתב דהוא חומרא יתירא היא, והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;א) דבזה אין להחמיר 4) לא מהני דכבר חל האיסור בין השמשות (שו&quot;ע) 5) הר&quot;ן ס&quot;ל דלא מהני, אבל הטור ושו&quot;ע פסקו דמהני"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה שעה צריך לעשות התנאי?	"המהרי&quot;ל ס&quot;ל דצריך להתנות בשעת בין השמשות (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אבל להלכה קיי&quot;ל דצריך להתנות קודם בין השמשות, והיינו קודם שקיעה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), והדרכ&quot;מ (שם) מסופק אם צריך להיות סמוך לבין השמשות, ובדיעבד אם לא התנה קודם בבין השמשות תו לא מצי להתנות אח&quot;כ דכבר חל עלייהו הקדושה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להוציא התנאי בפה?	"סגי במחשבה לחוד וכמ&quot;ש ברמב&quot;ן ב&quot;ב (קכ&quot;ו ע&quot;ב) (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; כ&quot;ט)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני התנאי אפי&#x27; כשהם מחוברין להסוכה?"	"הטור ס&quot;ל דלא מהני עד שיפלו, ולפי&quot;ז כתב הב&quot;י דוקא כשנפלו מאליו ואינו יכול ליטלו ממנו, אבל המחבר פסק כהרא&quot;ם דמהני אפי&#x27; כשהם עדיין מחוברים להסוכה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ומ&quot;מ נכון להחמיר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוהגין להתנות 1) בנויי סכך 2) בנויי דפנות?	"1) הרמ&quot;א הביא מנהג מהרי&quot;ל שלא להתנות על נויי סכך מפני שאין אנו בקיאין בתנאי, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) כתב דזהו דוקא מנהג אוסטרייך אבל בשאר מקומות נוהגין להתנות, ועוד זהו המהרי&quot;ל לשיטתו דס&quot;ל דצריך להתנות בבין השמשות ממש ואין הכל בקיאין בזה אבל לדידן דמתנין מבעוד יום לא שייך בקיאות בזה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) אינו מכריע, אבל הקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; כ&quot;ז) כתב דהעיקר כהמג&quot;א דמותר להתנות 2) כתב הרמ&quot;א דיש נוהגין להקל אפי&#x27; בלא תנאי דהרא&quot;ש ס&quot;ל דאפי&#x27; הדפנות גופן אינן אסורין, אבל למעשה כתב הרמ&quot;א דיש להתנות [ובזה ליכא מנהג שלא להתנות], והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) תמה דהרא&quot;ש מודה דנויי סוכה של דפנות אסורים דהרי הם נוי של הסכך, ועוד הקשה שהוא גמ&#x27; מפורשת (סוכה י&#x27; ע&quot;ב), ולזה תירץ השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה) דהעיטור שנדפס מחדש ביאר הגמ&#x27; מן הצד של הסכך ולא של דפנות כפירוש רש&quot;י. למעשה, יש קולה מהט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) להסר הנוי סוכה של דפנות בלא תנאי מפני הגנבים דאנן סהדי שלא תלאן מתחילה שיהיו שם תמיד ולא איתקצו כלל [ולפיכך מותר להסירם אפי&#x27; שלא בשעת גניבה דהרי לא חלה עליהם קדושה כלל (גר&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ד סעי&#x27; י&#x27;) דשייך לב ב&quot;ד מתנה לחצאין}] אבל לכתחילה טוב להתנות כמ&quot;ש הרמ&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), ועוד כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דאם רוצה להתיר הנוי סוכה לא יקשרם בקשר של קיימא (מ&quot;ב שם)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנויי סוכה של שעטנז?	"כתב הדרכ&quot;מ לעיל (סי&#x27; תר&quot;ל ס&quot;ק ה&#x27;) דלא יתלה יריעות של שעטנז אלא במקום שלא יוכל ליגע בהן (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), וזהו דוקא בוילונות דאפשר להתעטף בהם אבל בשאר דברים מותר אפי&#x27; במקום שיכול ליגע בהם (בכורי יעקב ס&quot;ק ט&quot;ז, כה&quot;ח ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחקוק פסוק &quot;בסוכות תשבו שבעת ימים&quot; על דלעת?	"לא יפה עושים דיבא לידי בזיון וגם אינו מותר לכתוב פסוקים אלא להתלמד (ט&quot;ז יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), ואפי&#x27; כתוב על נייר יש להחמיר לכתחילה (בכורי יעקב ותוספת ביכורים), ויש עליהם דין נוי סוכה (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ב), אכן כתב הקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; כ&quot;א) אע&quot;פ שהמ&quot;ב והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) מחמירים כהט&quot;ז נוהגין העולם להקל בזה כהש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ג ס&quot;ק ו&#x27;) שחולק על הט&quot;ז וס&quot;ל דאינו אסור אלא אם יבא לידי זלזול ואין למחות בידם"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בעצי סוכה אחר סוכות?	"צריך ליזהר שלא יפסע עליהם דרך בזיון דהוו תשמישי מצוה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; כ&quot;א) (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) {וכפשוטו ה&quot;ה בדפנות ונויי סוכה, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; ל&quot;א)}"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם סיכך או תלה לנוי 1) אתרוג 2) הדס, האם מותר להריח בו?	"1) לכו&quot;ע רק אקציה לאכילה ולפיכך מותר להריח בו (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) 2) הר&quot;ן כתב דמסתבר דמריחא אקציה ואסור אבל הביא שיש אומרים דאמרינן הכי רק בהדס דלולב אבל בהדס דסוכה כיון דאפשר בעצים דעלמא מעשה עץ בעלמא שימש ורק אקציה מהבערה ולא מריחיה ולפיכך מותר להריחה בה (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;), וקיי&quot;ל כהמקילין (ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ומיהו כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דהצד להקל הוא דוקא כשסיכך בהדס אבל אם תלה ההדס לנוי בודאי אקציה ריחיה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&#x27;) הביא מבכורי יעקב דלפי הט&quot;ז דמותר ליהנות ממנו כל זמן שאינו מבטלו מקדושתה נמצאת דאפי&#x27; אם תלה ההדס לנוי בסוכה מותר להריחה כשהוא מחובר להסוכה אבל אסור ליטלו מהסוכה {אבל בהדס בלולב אסור להריח דאז אינו מקיים מצות לולב משא&quot;כ בסוכה הרי הוא מקיים מצות סוכה בשעה שהוא מריח ההדס, ויש לעיין בזה}"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תלה אתרוג ונוי ובא אחד מן הכפר ורוצה לקנות האתרוג?	"כתב החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; קפ&quot;ד) דביו&quot;ט אסור ליטלו משום מוקצה אבל בחוה&quot;מ מותר ליטלו דמצות לאו ליהנות ניתנו, ועוד האיסור הנאה הוא מפני ביזוי מצוה וכאן ליכא ביזוי מצוה להשתמש בה למצוה [ואע&quot;פ שצריך אתרוג דחזי לאכילה הרי אתרוג זו חזי להאכילה לעני], ומותר אפי&#x27; לבעל האתרוג ליקח מעות מחיר האתרוג (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל), אכן שו&quot;ת מחנה חיים (ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ט) חולק עליו דדוקא מנר לנר מדליקין דחדא מצוה היא משא&quot;כ מסוכה ללולב הוי ב&#x27; מצות {וכמ&quot;ש בסי&#x27; תרע&quot;ד סעי&#x27; ב&#x27; דהגר&quot;א ס&quot;ל דאין מדליקין מנר ביהכ&quot;נ לנרות שבת וכדומה דהוו ב&#x27; מצות}, וכן נקט הקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ז) להחמיר"	סימן תרלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסתור סוכה בחוה&quot;מ?	"הציץ אליעזר (חי&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ח) רצה להביא ראיה דמותר ממשנה בסוכה (מ&quot;ח ע&quot;א), והקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;) דחה הראיה וס&quot;ל דיש איסור לסתור סוכתו דהוא מורידה מקדושתה אבל אם נעשה מתחילה על דעת לסותרו מיד אחר תשמישו מותר, וכן מותר להעביר הסכך מסוכה לסוכה (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;), וכן מותר להעביר נוי סכך לנוי דפנות ואין בזה הורדה מקדושה (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ח)"	סימן תרלח סעיף ב		
